<h1>המנהיג הלכ' פסח — סדר לילות של פסח</h1>
<h2>דף פו:</h2>
וצריך לברך על כל ד' כוסות בפ"ה, ואע"ג דלא סגיא דלא אכיל והוי קידוש במקום סעודה, ומ"מ ארבעתן כל חד וחד מצוה באנפי נפשיה הוא כדפסיק רבינא ולהודיע שהוא כן חייב לברך שאם לא יברך יראו כולן כאלו הן בתוך הסעודה שאינו מברך ברכת הנהנין אלא על הראשון, ואע"פ שקבענו סעודתי' על ארבעתן מידי דהוה אהפסק דברכ' המזון שצריך בפ"ה אחריו הם הכי נמי אפסקיה באגדה והלל וחייב לברך אחרי כוס שיני ואחרי ברכת המזון דהא אפסקיה ואחרי כוס רביעי דאפסקיה בגמר ההלל, וכיון דאיכא הפסקה בכולהו מברכי' אבתרייהו מעין שלש זולתי אחרי כוס שיני דקבע סעודתיה עליו מיד דברכ' המזון פוטרתו, כך פי' כל הגאוני' ומביאי' ראייה מכסוי הדם, [חולין פ"ו ע"ב] דתנן ר' יהודה אומ' שחט חיה יכסנה ואחר כך ישחוט את העוף, ומודה ר' יהודה לעניין ברכה שאינו מברך אלא ברכה אחת, ומאי שנא מתלמידי דרב דהוו יתבי בסעודתא וקאי עלייהו רב ייבא סבא ואמרו ליה הב וניבריך, והדר אמרו הב ונשתה, ואמ' להו הכי אמ' רב כיון דאמריתו הב ונבריך אסור לכון למשתי, ואמרי ליה הכי השתא התם משתייא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר, הכא אפשר דשחיט בחדא ידא ומכסי בחדא ידא, וכי היכי דהוויא ברכ' המזון הפסקה לחזור ולברך עליו בפ"ה משום דלא אפשר למשתי ולברוכי בחדא הם הכא נמי כיון דלא איפשר למקרי אגדתא ולמשתי כחדא צריך לברך (אחריהם) [לפניהם] כולן בפ"ה, וכן עיקר וכן עמא דבר.
<h2>דף קו:</h2>
בבוא כל איש מבית הכנס' הנק' מקדש מעט ומצא שולחן ערוך ומטות מוצעות ונירות דולקות יפרוס המפה על השלחן ויקדש ואין צריך נטילת ידים עד אחר הקידוש דיין הוא כפירות, וכל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, אך אם נטל ידיו לפני הקידוש [אין הקדוש הסח הדעת ואין צריך ליטול ידיו אחר הקידוש] דהוי תכף לנטי' ידים סעודה, וכדאמ' התם בע"פ [ק"ו ע"ב] דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא, וזימנין דחביבא ליה חמרא מקדש אחמרא, והוה אכיל בנטיל' ידים דלפני הקדוש, דאלמא דקידוש אינו הסח הדעת ונטל ידיו יקדש אם ירצה, דהא אפי' נטל ידיו שחרי' [מתנה עליהם כל היום כולו כדאמרי' בפ' כל הבשר [חולין ק"ו ע"ב], אמר רב נוטל אדם ידיו שחרית] ומתנה עליהם כל היום כולו, ומ"מ אם ירצה ליטול ידיו אחר הקידוש בלא ברכה הרשות בידו, ואם יבדוק מלאכת תפיו ונקביו לפני הקידוש צריך ליטול ידיו ומברך שתי ברכות, נטילת ידי', ואשר יצר, ויקדש שנטילה זו עולה לכאן ולכאן לפי ר"ש ז"ל, אך רבי' יעקב היה נוטל פעם אחרת שהיה אומ' שאין נטי' זו עולה לכאן ולכאן אלא לטהרת הנקבי' בלבד, וצריך ליטול פעם אחר' לסעודה ולברך.
